מַרְזֵיבָא

מַרְזְבָא, מַרְזֵיבָאch. sam( מַרְזֵב m. (רזב, transpos. of ברז; cmp. בָּריז) the movable tube attached to the roof gutters). Targ. Job 38:25 מַרְזְ׳ (ed. Lag. מַרְזֵי׳).Ḥull.105b אותבוה תותי מרזי׳ they put it under a spout. Gitt.69a תותי מרזב׳.Pl. מַרְזְבִין, מַרְזְבַי, מַרְזֵי׳ מַרְזְבַיָּא. Targ. Koh. 2:8 (h. text שדה ושדות). Targ. Job 28:4; a. e.Snh.109a; M. Kat. 25b מ׳ דציפורי the spouts of the roofs of Sepphoris.